פרוזדור נצרים הוא ציר צבאי-אסטרטגי שהקים צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, החוצה את רצועת עזה ממזרח למערב בנקודה שבה עמד בעבר ישוב נצרים. הפרוזדור חוצה את הרצועה בין ישראל לחוף הים התיכון, ומפריד בפועל בין צפון הרצועה לדרומה. ב-30 באוקטובר 2023, שלושה שבועות לאחר טבח 7 באוקטובר, הגיעו טנקים ישראליים לראשונה לשטח שבו עמד ישוב נצרים. ב-6 בנובמבר 2023, צה"ל חתך מסלול ראשון לרוחב הרצועה, ויצר את הפרדה ראשונית בין הצפון לדרום. ב-מרץ 2024, הושלמה סלילת כביש 749, כביש צבאי סלול באורך 6.4 ק"מ שמחבר את ישראל לחוף הים דרך שטח נצרים ההיסטורי.

עם הזמן, הפרוזדור הורחב באופן דרמטי. ממסלול צר שנחתך בתחילת המלחמה, הוא הפך לרצועת שליטה צבאית ברוחב של כ-7 קילומטר ובאורך של כ-8 קילומטר — שטח כולל של כ-56 קמ"ר, שמהווה חלק ניכר מהרצועה כולה. בתוך הפרוזדור הוקמו יותר מ-19 בסיסים צבאיים, ולמעלה מ-600 מבנים נהרסו כדי ליצור שדות אש ולמנוע מסתור לכוחות עוינים. הפרוזדור הפך לציר לוגיסטי, מודיעיני וצבאי מרכזי של צה"ל ברצועה, ודרכו עוברים אספקה, תגבורות וכוחות הפועלים בצפון ובדרום הרצועה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בפרוזדור ב-נובמבר 2024, בביקור שזכה לתהודה רבה. ב-ינואר 2025, כחלק מהסכם הפסקת אש, צה"ל נסוג מחלק מהפרוזדור — אך ב-19 במרץ 2025, צה"ל חזר ונכנס לפרוזדור מחדש. ב-1 באוקטובר 2025, במסגרת מבצע "סוסי גדעון ב'", השיג צה"ל שליטה מלאה ומתמשכת בפרוזדור. עבור מפוני נצרים ועבור רבים בציבור הישראלי, פרוזדור נצרים מסמל את החזרה לשטח שננטש בהתנתקות — לא כישוב אזרחי, אלא כנוכחות צבאית שמוכיחה שהעזיבה ב-2005 הייתה טעות אסטרטגית.

בני נצרים הוא ישוב קהילתי שהוקם ב-2008 על חולות חלוצה, באזור הנגב המערבי, בתחום מועצה אזורית אשכול. הישוב נמצא כ-800 מטר מגבול מצרים, באזור מדברי יבש שונה לחלוטין מחוף הים שהכירו תושבי נצרים המקורית. כ-50 משפחות מנצרים המקורית עברו תחילה ליישוב יבול הסמוך, ולאחר שנתיים הקימו את בני נצרים כיישוב עצמאי. נכון ל-2024, מונה הישוב 1,152 תושבים — גידול מרשים מהגרעין הראשוני של כמה עשרות משפחות.

החקלאות היא ענף מרכזי ביישוב, כמו בנצרים המקורית. התושבים פיתחו חקלאות חדשנית המתאימה לתנאי המדבר, כולל הידרופוניקה (גידול ללא קרקע), גידול חסות אורגנית, קייל ואתרוגים — ירושה מסורתית ישירה מנצרים, שבה גידול האתרוגים היה מסורת מפורסמת. מוסדות החינוך כוללים את בית הספר "נאם נצרים", שנושא את שם הישוב המקורי ומשמר את זיכרונו. הישוב כולל גם בריכת שחייה, ישיבה ו"מדרשת נצרים" — מרכז לימודי שפועל לשימור המורשת ולהעמקת הקשר לנצרים המקורית.

ב-7 באוקטובר 2023, ביום הטבח, בני נצרים פונה יחד עם שאר ישובי עוטף עזה. הקרבה הרבה של היישוב לרצועת עזה ולגבול מצרים הפכה אותו לנקודה רגישה ביותר. אך בני נצרים היו מהיישובים הראשונים שחזרו — תוך שלושה שבועות בלבד מהפינוי, התושבים שבו לבתיהם. הנחישות הזו, שהדהדה את העקשנות של הוריהם בנצרים המקורית, הפכה את בני נצרים לסמל של חוסן ועמידה. "אנחנו כבר ברחנו פעם אחת", אמרו התושבים, "הפעם אנחנו חוזרים".